באמת? האם אתה חושב שיש 'תנוחות יוגה' שגורמות לך נזק כלשהו?
כן? לא?
מבולבל? אוקיי, אז תן לי לשאול אותך – איך יוגה יכולה לגרום לך נזק?
על ידי שבירת עצמותיך או ירי בך באקדח?
לא! זה לא יכול.
ליוגה אין גוף פיזי כמוך וכמוני. לכן, יוגה לא יכולה להכות אותך במקל או לירות בך באקדח.
זהו רק סוג של תרגיל שאתה צריך לתרגל ולהפיק ממנו תועלת.
ובזמן התרגול או כשאתה מגזים, אתה בעצמך גורם לפציעה ובכך אומר – יוגה גרמה לך נזק.
אבל רגע!
כן! ישנן יוגה תנוחות שגורמות לך נזק.
אבל רק כאשר אתה-
- תרגול ללא כל ידע מוקדם עליהן.
- לתרגל אותן בעצמך ללא הדרכה של מורה כשאתה חדש ביוגה
- אינם גמישים מספיק כדי לבצע תנוחות יוגה מתקדמות.
- לתרגל אותן בזמן שאינן מומלצות (כמו ביצוע תנוחות כיפוף קדימה בזמן הריון, ביצוע עמידת ראש עם פציעה בצוואר, וכו')
אז מה זה אומר?
זה אומר שתנוחות יוגה לא גורמות לך נזק. אתה בעצמך גורם נזק.
אסאנות. יתרונות. אמצעי זהירות!
לכל תנוחה (אסאנה) יש יתרונות ואזהרות משלה.
אם אתה מתחיל או חדש ביוגה, אז כדאי שיהיה לך ספר יוגה טוב המסביר כיצד לבצע את תנוחות היוגה? מה הם היתרונות שלה והאזהרות שיש לקחת בזמן ביצוען.
או אפילו יותר טוב, לך למורה/מדריך מנוסה ללמוד יוגה באזור מגוריך.
וכאשר אתה הולך ללמוד יוגה ממורה או מדריך, תמיד ספר להם על בעיות בריאות שיש לך, לפני שהשיעור מתחיל. אפילו אם אתה מתרגל יוגה יומיומי.
ואם אתה מדריך, זו גם חובתך לשאול את התלמידים שלך פעם אחת על בעיות בריאות שאולי יש להם.
כי לפעמים כאשר תלמידים לא מספרים או שוכחים לספר ונפגעים בזמן תרגול תנוחה כלשהי, הם מאשימים את המדריך בכך.
בעיקר תלמידים שנפגעים בזמן תרגול יוגה הם –
- התלמידים שכבר יש להם בעיות בריאות כמו כאבי צוואר, כאבי גב, לחץ דם גבוה, אסטמה, וכו'.
- התלמידים עם גמישות נמוכה
- והתלמידים עם ידע מועט או ללא ידע ביוגה.
היו ערניים בפעם הבאה שאתם עושים יוגה. ואם תיפצעו, האשימו את עצמכם, לא את היוגה.
אז מה דעתכם? היוגה גורמת לכם נזק או שאתם עצמכם גורמים נזק בזמן התרגול? שתפו את מחשבותיכם בתגובות למטה!
נ.ב. –שיתוף זה אכפתיות. אז אל תשכחו לעשות לייק ולשתף את הפוסט. 😊
מתרגלים פרטניים. היוגה צריכה להיות מותאמת לצרכי המתרגל. רוב המורים ליוגה אינם מיומנים לעשות זאת – אלא מלמדים סדרת תנוחות לרוב בזרימה נחמדה שעשויה להיות כוריאוגרפיה טובה אך לא רצף נכון. אני רואה אנשים רבים עם פציעות שנגרמו מיוגה (במיוחד מורי יוגה) בתרגול הטיפולי שלי. לעתים קרובות יש להם פציעות שהן בעצם פציעות לחץ חוזרניות – יותר מדי פלאנק או כלב כלפי מטה לכתפיים שלהם.
מתרגל חכם יכול בדרך כלל להימנע מפציעה בעזרת מורה מיומן, אבל גם זה לא תמיד המקרה.
אני אוהב את הנקודות שהעלת ומסכים איתן, אבל הן לא הולכות רחוק מספיק כדי לעזור לאנשים להבין סיכונים פוטנציאליים.
אלן פיין, תודה שקראת ושתפת את מחשבותיך. מחכה לשמוע עוד ממך. 😊
אני לגמרי מסכים איתך. מחכה לשמוע עוד ממך.
ניני – שמח שאהבת. מחכה לשמוע עוד ממך. 😊
כדי להוסיף על דברי אלן ועל המאמר שלך, כן יוגה יכולה להזיק. כשיש כל שילוב של חוסר ניסיון או חמלה מצד המורה, יחד עם בורות מצד התלמיד, שיעור יכול במהירות להוביל לפציעות. למה אנחנו מדברים כאן רק על אסאנה? מורה טוב מדבר גם על ההיבטים המנטליים והרוחניים – ואיך כשאנחנו נכנעים לאגו, אנחנו ודאי נפצע.
-האגו מניע מורה חסר ניסיון לעודד את תלמידיו 'לדחוף עמוק לתוך תנוחה' שתלמיד חסר ניסיון עדיין לא מוכן לה.
-האגו מניע מורה 'להתהדר' בתנוחה מלאה שתלמידים רבים מרגישים מחויבים להעתיק, למרות מגבלות גופם. כולנו יודעים את ההבדל בין הדגמת תנוחה מלאה לטובת אלה שיכולים לעשות אותה לבין היותנו אקסהיביציוניסטים.
-האגו מניע את התלמיד לנסות להתאים למורה שמציג תנוחה מלאה – או להתאים למה שהם רואים סביבם, במקום להיות מודע למגבלות הגוף שלהם.
יוגה הופכת למסוכנת כשהאגו משתלט על השיעור. הוראת מיינדפולנס – לכבד את הגוף ולהקשיב לו – היא המפתח. המיינדפולנס מתחיל כשהתלמיד צריך להיות כנה עם המורה לגבי מגבלות הגוף והנפש. לאחר מכן, ההכרה במה שכל אחד מאיתנו מסוגל לו ואי-הלחימה ב'מה שיש' – מיינדפולנס, כניעה – מתפתחת (בעזרת המורה).
כמורה, כמובן שאנחנו צריכים לדעת את המגבלות של כל תלמיד. ראיתי כל מיני סיפורי זוועה, והם היו לקחים לגבי סוג המורה שאני לא רוצה להיות. אני עובד עם הרבה אנשים שיש להם מגוון בעיות, וזה כולל היבטים נפשיים ורוחניים. לא אלמד פראניאמה 'ממריצה' בכיתה של אנשים עם PTSD או חרדה, ואני תמיד מזכיר לתלמידים לאורך השיעור שכאב הוא הדרך של הגוף לומר 'אל תעשה את זה'. לכל השאר, אני תמיד מלמד התאמות ומדגיש שאנחנו בכיתה כדי לכבד את הגוף שלנו.
שירלי, תודה על שיתוף הנקודות המצוינות!. אני לגמרי מסכים איתך.
כן, כאשר מדריכים מראים הדגמה של כל אסאנה, הם צריכים גם להראות 3-4 וריאציות של אותה תנוחה, כך שהתלמידים יוכלו לבחור מה קל ונוח עבורם.
אני מסכים עם כל התובנות. חשוב מאוד שהמורה יראה אפשרויות וייצור מצב שבו זה בסדר לעשות כל אופציה, כל עוד התלמיד מסוגל להישאר בתנוחה, יציב ובהנאה. Sthiram sukham asanam לפי פטנג'לי, כלומר: כשהתנוחה יציבה ומהנה בהחזקה, אז היא נכונה לאותו אדם באותו רגע.
כמו כן, יש לבצע חימום מספק לפני הכניסה לאסאנות כדי לא לפגוע בעצמך בביצוע התנוחה.
הארשה ורייאני, מצפה לשמוע עוד ממך. 🙂
אני בדרך כלל נמנע מדיאלוג עם 'טיפוסי יוגה' מכיוון שהם בעיקר מתחילים לא מאומנים המסכנים את הציבור, וכעמית, לא תפקידי לתקן אותם. הקבוצה הזו היא חברה שאני שמח לשמור עליה. הלכתי בחוסר רצון לשיעור יוגה חינם במרכז העיר בבוקר. זה היה גרוע מרע. ללא אמנות מצד המורה, רצף שלא היה לו שום היגיון במיוחד בהתחשב בשילוב של תנוחות מתקדמות מאוד. כמה כואב לראות אנשים נאבקים ללא מושג סביבי ולא להיות מסוגל להגיד דבר. פגשתי את המורה אחר כך והיינו מוכרים הדדית. היא מאוד נחמדה ומכבדת כלפי הוותק שלי כמורה. עשינו כמה צילומים משותפים. זה היה מרפא עבורי לעסוק בחסד אוהב עם 'מתחרה' שהפרקטיקה שלה מערערת את הדימוי הציבורי של היוגה. התחברנו כעמיתים ביוגה/כושר. (אלוהים, הלוואי שהייתה באה אלי ונותנת לי לתקן את הפרקטיקה שלה, אבל שתקתי) בשלב מסוים בחיים אנחנו צריכים לשחרר דברים שאנחנו בהחלט לא יכולים לשנות. אבל הבעיה רק החמירה ב-20 השנים האחרונות. אני מגרד את התחתית עבור כמה תלמידים (אגב, המעטים האלה נהדרים) בזמן שטחנות היוגה עמוסות עד הגג. ראה: upaya, אמצעים מיומנים. יש לזה משמעויות בפילוסופיית היוגה אבל אני משתמש בזה במובן הבודהיסטי: אם אתה מציג דהרמה למתחיל אבל מציג אותה לא נכון, אתה יכול להרחיק את המתחיל מהדהרמה ל-100 גלגולי חיים. המתחזים האמריקאים לא יודעים במה הם מתעסקים כשהם מלמדים משהו שהם לא מבינים מרחוק. אם זה נשמע דרמטי מדי, מה לגבי השבועה ההיפוקרטית הפשוטה: 'ראשית, אל תזיק'.
סואמי מייק סירקיוז